לימודי תעודה תלת שנתיים – במתכונת חדשה
במסגרת הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה
נפתחה ההרשמה למחזור לימודים חדש שיתחיל את לימודיו בשנה"ל 2019/2020
ראש המסלול: ד"ר גבי מן
מסלול לימודי המשך בפסיכולוגיית העצמי משנה פניו, ומציע תכנית לימודים מתקדמים חדשה החל משנה"ל תש"פ. במתכונתו החדשה, המסלול הינו תכנית תלת שנתית, אשר תפתח אחת לשלוש שנים. מטרת התוכנית היא לאפשר ללומדים בה להתעמק בתיאוריה ובקליניקה על פי גישת הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית של העצמי מיסודו של היינץ קוהוט ונגזרותיה העכשוויות. התכנית תסייע לתלמידים לגבש עמדה טיפולית המבוססת על עיקרי תיאוריה זו , תוך דיאלוג עם גישות פסיכואנליטיות אחרות.
צוות ההיגוי של המסלול רואה בהתעמקות בהגות התיאורטית של פסיכולוגיית העצמי הזדמנות לנוכחות אנושית שיש עמה השלכות משמעותיות הן למעשה הטיפולי והן למלאכת היום-יום של החיים, פיתוח היכולת האמפתית של המטפל, תרגול לקיחת אחריות שלו ואתיקה אנושית.
השיעורים התיאורטיים, ההדרכות הקבוצתיות, הסמינר הקליני, הסדנאות ועבודת הסיום, כולם מהווים מצע לגדילה והזדמנות לאיסוף מתבונן של ההתנסות כולה.
למי מיועדת התוכנית?
התכנית פונה אל מטפלים בעלי ניסיון, אשר פסיכולוגיית העצמי מדברת אל לבם ומאתגרת אותם בחלקיה התיאורטיים והקליניים, ואשר רואים את ההצטרפות אליה כהזדמנות לחולל שינוי בתוכם ובתוך הבית האנושי בו אנו חיים.
הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש, שהינם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית, בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהינם בכירים בתחום, בעלי 10 שנות ניסיון לפחות (לפסיכולוגים, מתום מחצית תקופת ההתמחות, לפסיכיאטרים, לאחר סיום ההתמחות, לעו"ס בבריאות הנפש, לאחר סיום תואר שני).
כמו כן, הלימודים יתאפשרו לרופאים (MD) ולמטפלים (MA) ממקצועות טיפוליים נוספים, שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית, בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב, ושעוסקים בתחום הטיפולי.
הנרשמים שעומדים בקריטריונים המצוינים למעלה יוזמנו לראיון קבלה.
הדרישות לקבלת תעודה:
בשלוש שנות הלימוד, בנוסף לקורסים והסמינרים נדרש:
- החזקה של לפחות שלושה טיפולים פעילים מונחים בגישת פסיכולוגיית העצמי לכל אורך תקופת הלימודים.
- הצגת מקרים טיפוליים במסגרת הסמינרים הקליניים.
- הגשת עבודת גמר המכילה סיכום-טיפול ודיון תיאורטי המבוסס על גישת הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית של העצמי.
הלימודים בכל סמסטר יוכרו רק אם התלמיד השתתף בלפחות 75% של שעות הלימוד ושילם שכר לימוד כנדרש.
לעומדים בדרישות אלו תוענק תעודה על סיום הלימודים: בפסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי
סגל המורים והמדריכים: דלית אבן, אלדד אידן, היילי אלון, ד"ר אשר אפשטיין, גליה אריאלי, ד"ר ארז בנאי, חוה ברוך, אורנה גלס, אורנה גפני, אריה גרין, אסתי דינור, שלומית הבר-מושיוב, דפנה הומינר, תמר זיידמן, מיכל חזן, אמינה טייבר, ד"ר עפרה כהן פריד, ד"ר גבי מן, אורית נוה, ד"ר יורי סלע, מיקי פטרן, ענת פרי, קלאודיה קוגן, רענן קולקה, רחל קלע, ד"ר אלי קריצ'מן, רינת רב-הון, איריס גבריאלי-רחבי, רות שוודרון, אורלי שושני, טלי תמיר-אורון.
נפתחה ההרשמה לשנה"ל תש"פ 2019/2020
לטופס ההרשמה המקוון:
https://med.tau.ac.il/form/self2019-2020
פרטים על הלימודים ניתן לקבל במזכירות התכנית ובאתר התכנית:
https://med.tau.ac.il/psychotherapy
טלפון: 03-6409902, פקס: 03-6406387
psychoth@tauex.tau.ac.il
תכנית הלימודים עבור המחזור שמתחיל את לימודיו בשנה"ל תש"פ 2019/2020*:
מבנה תכנית הלימודים: הלימודים מורכבים מקורסים עיוניים, הדרכות קבוצתיות, סמינרים קליניים, סדנאות ויתקיימו בימי חמישי בין השעות 19:45-14:15.
הסמינר הקליני אחת לסמסטר יתקיים באותו יום בין השעות 21:30-20:00.
- קורסים עיוניים:
בכל סמסטר יתקיימו 2 קורסים עיוניים, סה’'כ 12 קורסים להשלמת הלימודים. - הדרכות קליניות שבועיות:
הדרכות שבועיות תתקיימנה בקבוצות של 6-5 משתתפים, בהנחיית מדריך מצוות התוכנית. בהדרכות יביאו התלמידים את עבודתם הטיפולית השוטפת לדיון ולהתייעצות. המדריכים יתחלפו אחת לשנה. - סמינר קליני:
אחת לסמסטר יתקיים מפגש לכלל התלמידים, המורים והמדריכים בהנחיית ד"ר גבי מן. בכל מפגש ישמש מקרה קליני של אחד התלמידים כבסיס להארת הסוגיות התיאורטיות הנלמדות. פורום זה ייחודי למסלול לימודי פסיכולוגיית העצמי בהיותו במה לחקירה משותפת של המורים, המדריכים והלומדים של סוגיות קליניות שונות. - סמינר "התהוות המטפל":
בשנה א' יתקיימו ארבעה מפגשי סמינר התהוות, בין השעות 15:45-14:15. בימים אלה לא תתקיימנה הדרכות. המפגש ייוחד להרחבת תודעת המטפל, והתהוותו כמטפל בגישת הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית של העצמי כמו גם לטיפוח מסגרת להתהוות הקבוצה הלומדת. - סדנאות בין הסמסטרים:
לכלל התלמידים, תתקיים סדנא בכל שנה במרחב הזמן בין שני הסמסטרים ובסוף השנה. הסדנאות תתמקדנה במגוון נושאים: טיפול בילדים, קשר גוף-נפש חלומות ועוד. חלק מהסדנאות תהיינה מוקדשות לפגישות בסקייפ עם מטפלים מובילים בפסיכולוגיית העצמי בעולם. מטרת פגישות אלו תהייה לאפשר ללומדים להכיר את הקהילה המקצועית הבינלאומית.
*שכ"ל לתלמידי שנה א' תש"פ 2019/2020 הינו 11,600 ₪ וניתן לשלם ב- 8 תשלומים.
שנה א' – שנה"ל תש"פ 2019/2020
תשתיות – מפרויד לקוהוט
הנרקיסיזם החדש – קלאודיה קוגן (סמ' א')
הקורס יעסוק בחקר מושג הנרקיסיזם כפי שפותח על ידי היינץ קוהוט. שורשיו של המושג נטועים בתוככי הפסיכואנליזה הקלאסית אשר תיארה דרכו את היסוד הסוליפסיסטי של האדם ונטייתו העמוקה לחזור אל המודוס 'הסגור לעצמו'. פסיכולוגיית העצמי הציעה ראייה חדשה של המושג והשתיתה דרכו את ראיית האדם כמונע על ידי הצורך לממש את עצמו, את תכנית חייו, כמו גם את הצורך לחיות חיים בעלי משמעות, היינו הצורך לחרוג מעצמו.
על כן הקורס יעסוק בחקירה מחודשת של מושג הנרקיסיזם כגשר רעיוני בין שתי התפיסות הללו. במהלך הקורס יידונו באמצעות פרויד, באלינט וקוהוט, התפתחותו של המושג כמו גם השפעותיו על ההגות התאורטית ועל היישום הקליני בפרקטיקה הטיפולית.
בין עצמי לעצמיות – פסיכולוגיית העצמי במרחב הבין-תרבותי – דפנה הומינר (סמ' א')
בלב הקורס יעמוד מושג העצמי על פי קוהוט, על איכותו המיוחדת כפולת הפנים, כנוכחות פרטיקולרית ואוניברסלית. נלמד את התנאים להתהוותה של חווית העצמיות, ונעקוב אחר שלבי התפתחותו הלינארית של העצמי הביוגרפי לאורך מעגל החיים – החל מבקיעתו מן הוירטואליות הקדם – לידתית, דרך בנייתו הבי-פולרית, הבשלתו כעצמי לכיד, ועד ליכולתו “להתפשט” ממבניותו, כעצמיות קוסמית.
דרך קריאה בטקסטים עיוניים וספרותיים, נעמוד על שתי האפשרויות המשלימות שמציע קוהוט להתקיימות נפשית בעולם: כעצמי פרטיקולרי התר תמידית אחר זולתיעצמי לצורך איחוי שבריו הביוגרפיים והמשך התפתחותו, וכעצמיות אוניברסלית המאפשרת מנוחה זמנית מתביעותיו של העצמי ומצרכי מימושו.
מפרויד לקוהוט – תמי זיידמן (סמ' ב')
הקורס יבחן את ציר ההתפתחות בין פרויד לקוהוט, ויעמיק את ההבנה וההמשגה של שתי נקודות המבט התאורטיות האלה. החקירה תעשה סביב שני מוקדים עיקריים: מהי מהות החולי, ומהי מהותה של ההתייצבות הטיפולית האחראית להשבת הבריאות הנפשית.
המקרים הקליניים של פרויד -מפגש מחודש מנקודת המבט של פסיכולוגיית העצמי – אלדד אידן (סמ' ב')
קוהוט הציע כי בקריאת כתביהם של ההיסטוריונים הקלסיים, המאפשרת לנו להבין תרבויות שנעלמו, עלינו לזכור את שידוע לנו על הטיותיהם, נאמנויותיהם ומגבלות כלי ההסבר שעמדו לרשותם. לא נופתע אם הבנתנו תיבדל מזו של אותם כותבים.
באותה רוח נשוב אל תיאורי המקרים המקוריים של פרויד וננסה לסקור באמפתיה את נתוניהם הקליניים, לבחון את המסגרת התאורטית שהשתמש בה כדי לארגן את החומר, ונעשה זאת תוך שאנו ערים לידוע לנו על האג'נדות הדידקטיות והפוליטיות שלו בעת שהציג תיאורים אלה.
לאחר מכן, ננסה לארגן את החומר במונחי התאוריה של פסיכולוגיית העצמי ונבדוק אילו סיפורי מקרים נפרשים לפנינו עתה וכיצד תאוריה זו מעשירה ואף משנה את הבנתנו אותם.
המדגם שלנו יכלול את סיפוריהם של אנה או., האנס הקטן ואיש העכברושים (שבמקרה שלו קיימים פרוטוקולים שכתב פרויד על אנליזה זו) ומאמרים של מריאן טולפין, אנה אורנסטין, סנדרה קרסקי וג'יימס פוסאגי.
שנה ב' – שנה"ל תשפ"א 2020/21
תיאוריה של הקליניקה
טראומה, דיסוציאציה ואמפתיה – אורית נוה (סמ' א')
הדיסוציאציה היא אחת הדרכים היצירתיות ביותר של הנפש להתמודד עם טראומה. באמצעותה, ההתרחשות הבלתי נסבלת, בשלמותה או בחלקיה, כמו גם חלקי עצמי בלתי נסבלים, נדחקים אל מחוץ לתודעה. גם העדר והזנחה שאינם מקבלים הכרה נשארים שקופים ומנותקים, וחלקי עצמי נשארים ללא קיום, מחשבה או מילים. כך נוצרים שני זרמי תודעה שאינם נפגשים וכך, ילד במצב זה, יחיה מבלי לחוות חלקים בנפשו.
הקורס יתמקד בהבנת התהליכים הנפשיים המורכבים בהתמודדות עם טראומות שונות ובאמפתיה כערוץ טרנספורמטיבי, דרכו ניתן בטיפול להיות במגע עם החומר הנפשי המנותק, הגולמי, חסר הצורה וחסר המילים, בדרך לאיחוי והתהוות העצמי.
כיצד מרפאת פסיכולוגיית העצמי? ד"ר עפרה כהן פריד (סמ' א')
פסיכולוגיית העצמי עושה מעבר מן האדם האשם, גיבורו הכאוב של מודל הדחף הפרוידיאני, אל האדם הטרגי, הנושא עימו את יגון העצמי השבור, החי בשסע קיומי. מעבר מפסיכולוגיה שמגדירה את מהות הריפוי בהפיכת הלא מודע למודע, ובהתייצבות האני במקום בו שרר הסתמי, אל פסיכולוגיה שרואה את שיקום וריפוי העצמי, דרך החיפוש אחר וההיענות אל, מטריצה אמפתית וזמינותם של יחסי זולתעצמי.
מעשה הריפוי על פי פסיכולוגיית העצמי נגזר מהנחות יסוד אלו וככזה, הוא גוזר שורה של מעברים פרדיגמטיים עקרוניים, ביחס למודלים וזרמים אחרים בתוך רוחב יריעתה של ההגות הפסיכואנליטית, בכל הקשור למהות האדם, מהות הסבל האנושי, המקור לכאב ולפתולוגיה, ומשכך למהות הריפוי. הקורס יעסוק בהתבוננות על מהלכים אלו בהתפתחות החשיבה בדבר הגורם המרפא.
פרישה זו תאפשר חידוד והבהרת הזווית אותה נטלה על עצמה פסיכולוגיית העצמי בהתייחסותה לסוגיה זו. כל זאת תוך דגש על חיבורו האחרון של היינץ קוהוט שיצא לאור בשנת 1984 – "כיצד מרפאה האנליזה?" : תפקיד האמפתיה ויחסי זולתעצמי בתהליך הריפוי; המעבר ממזיגה אמפתית להדהוד אמפתי; התנאים המאפשרים פתיחה של ערוץ אמפתי ועבודה על כשל אמפתי ; התייחסות לסוגיית ההגנות והתנגדות; המשגת הפרוש הטיפולי כיחידה בסיסית המורכבת משני שלבים: א. הבנה ב. הסבר ; מושג ההפנמה הממירה וכינונם של מבני עצמי. בחלקו האחרון יעסוק הקורס בקריאה בתיאורי-מקרה, מבית-מדרשה של פסיכולוגית-העצמי, במטרה להדגים ולדון מושגים ובעקרונות ריפויים אלו.
העברת זולתעצמי– תגלית של העברה – רינת רב-הון (סמ' ב')
במהלך עבודתו הקלינית, תוך הקשבה אמפטית למצוקת מטופליו, הבחין קוהוט כי רבים מהם אינם מפתחים העברת דחף קלאסית. העברה זו המבוססת על האנרגיה הדיחפית הייתה היחידה המוכרת בשדה הפסיכואנליטי. קוהוט גילה, כי בנוסף להעברה זו, קיימת העברה נוספת שמקורה באנרגיה הנרקיסיסטית. מדובר בהפעלה מחדש של צרכי העצמי הבסיסיים; הצורך בנראות, הצורך בהאדרה והצורך בתאומות.
קוהוט כתב כי תגליתו זו מהווה את הבסיס לכל עבודתו הנוגעת לנרקיסיזם ולעצמי. על בסיס תגלית זו, נפתחה הדלת בפני מטופלים רבים אשר עד אז נחשבו כמי שאינם יכולים להיעזר בטיפול.
קוהוט ראה את הקשר הטיפולי כהזדמנות חוזרת של העצמי למצוא סביבה אשר תאפשר את המשך התפתחותו אשר נבלמה בעבר. במהלך הקורס נעסוק בהעמקת הידע הנוגע לצרכי העצמי הבסיסיים, ואופן התנעתם בהעברת זולתעצמי. נדון באופנות נוכחותו של המטפל המסייעת להעברה להיפרש. בנוסף נעסוק בתהליכים טיפוליים הנילווים לתהליכי העברת זולתעצמי בניהם; זיהוי ההיבטים החדשים והחזרתיים, מקומו של הכשל האמפתי וההפנמה הממירה, והפירוש האמפתי שאינו רק מפענח את עולם התוכן אלא משתתף במרחב הצורך של המטופל.
במהלך הקורס ניעזר בדוגמאות קליניות על מנת להמחיש את התיאוריה של קוהוט וממשיכי דרכו.
על הטיפול בתוקפנות בראי פסיכולוגיית העצמי. – ד"ר גבי מן (סמ' ב')
קורס זה יעסוק ביישום הקליני של משנתו של קוהוט במפגש עם תוקפנות על צורותיה השונות. נבחין בין אי נחת, כעס, זעם, נרקיסיסטי ואלימות חברתית כמו גם בנטיית העצמי השבור לשקר ולהתפתח בכוון של פרברטי.
בניגוד לדעה הרווחת כי פסיכולוגיית העצמי אינה מתייחסת לתוקפנות, או אינה יודעת כיצד לטפל בה, אנו נבחן את האפשרות של המטפל לטפל בתוקפנות באמצעות ההבנה שמקורותיה אינם תוצרים של דחף בלבד, כי אם של הקשר (קונטקסט) בלתי מספק ואי הענות הולמת לצרכי העצמי. לעיתים התוקפנות נראית לכאורה כביטוי של קוהסיביות העצמי ויש לה איכויות גרנדיוזיות. אנו נראה שלמעשה ביטויים אלה הינם סימן לשברו של העצמי, זה שהאידיאלים שלו קרסו ותוקפנותו היא אמצעי להגנה עצמית מפני פגיעות נרקיסיסטית. לקיחת אחריות מצד המטפל ואומץ לב, הינם מפתח לאפשרות להתמיר תוקפנות לאסרטיביות בריאה, ושיפוטיות לחמלה.
גישה טיפולית זו עושה מקום לסבל הגלום בתוך התוקפנות ובמופע הפרברטי.
שנה ג' – שנה"ל תשפ"ב 2021/22
פסיכולוגיית העצמי העכשווית
פסיכולוגית העצמי – מבט עכשווי על היות ועל מעבר להיות – הטיפול משיב הנפש – שלומית הבר-מושיוב (סמ’ א')
כיצד מרפאת האנליזה? העז קוהוט לשאול, ולטעון בזאת שהאנליזה מרפאת , לא פחות, ואנו נתכנס ללמוד יחד את סודות הריפוי הזה. נטפס אל "מקום שבו, אולי כמו הר נבו, רואים רחוק רואים שקוף", על מנת להבין כיצד נוכחת עמדתו האמפתית של המטפל בחדר הטיפול. נבדוק כיצד מאפשרת עמדה זו מגע עמוק ומותאם גם במפגש עם אנשים שהשבר בנפשם עמוק ושורף, עד כדי עיוות הנפש. נלמד את השפה המאפשרת "לדבר אליך וללכת בין צלליך, להיות איתך". נכיר את הנוכחות הדפנית, זה המקום בו אנו נעמדים. (ומקום, כאמור, הלא הוא ההוויה עצמה). נקשיב לראשיתה של הדרך ולפעמי סיומה. נלמד לקבל פנים, על מנת להעניקם לזולתנו, וננוע מן הפתוח אל הסגור ושוב אל הפתוח, כי זה כל האדם.
פסיכולוגית העצמי משוחחת עם אסכולות אחרות – מנחות: חוה ברוך, איריס גבריאלי-רחבי ומיקי פטרן (סמ א')
הקורס יעסוק בנקודות השוני והדמיון שבין האסכולות הפסיכואנליטיות השונות לבין הגותה של פסיכולוגיית העצמי. במהלך הקורס יוזמנו אנליטיקאים מובילים מאסכולות אחרות כמו זו של ויניקוט, פרנצי או קליין על מנת להציג את האסכולה ולאפשר את העמקת ההבנה והרחבת השיח בין האסכולות.
"כתבים" – אורלי שושני (סמ' ב')
אסופת המאמרים “כתבים” הינה פרי מפעלו של האיגוד הישראלי לפסיכולוגיית העצמי ולחקר הסובייקטיביות. האסופה נותנת ביטוי לתרומתה של קהילת פסיכולוגיית העצמי הישראלית לאסכולה הפסיכואנליטית שכונן היינץ קוהוט ושממשיכה את העיון ופיתוח הרעיונות שעומדים בבסיסה של אסכולה זו. המאמרים שמאוגדים בספר זה פורשים מגוון נושאים כגון כינון העצמי, איחוי העצמי השבור, זולתיותעצמי, התמרות הנרקיסיזם, הגורם המרפא ואחרים. במסגרת הקורס יוזמנו חלק מהכותבים להציג את עבודתם בפני התלמידים ולשוחח עליה במטרה להפגיש את הלומדים עם הכתיבה העכשווית בפסיכולוגיית העצמי בישראל.
פסיכולוגיית העצמי – מהפכה בתולדות הרעיונות על רוח האדם – רענן קולקה (סמ' ב')
פסיכולוגיית העצמי מסמנת תפנית גדולה בתולדות הפסיכואנליזה כדיסיפלינה מדעית וכמעשה המטפל. אך אף יותר מכך, היא מציבה כמה עקרונות יסוד חדשים לחקירה מדעית קונטמפלטיבית של רוח האדם ושל התודעה האנושית על גלגוליה מהתהוות להתמרה. הסמינר יחקור את תרומתה הייחודית של פסיכולוגיית העצמי בשלושה ממדים: א. תרומת האסכולה למקצוע ריפוי הנפש; ב. תרומת האסכולה לאדם המטפל ולאישיותו האנושית; ג. תרומת האסכולה כמחוללת ומכוננת שינויי תרבות, היסטוריה ואבולוציה במרחב הכולל של האדם היחיד והמין האנושי בעולם.